החלטה בתיק ב"ש 341/06

1.         בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים בעקבות כתב אישום שהוגש נגדם בעבירות של חטיפה, כליאת שווא, תקיפה בנסיבות מחמירות (2 אירועים), פציעה בנסיבות מחמירות  (2  אירועים), שוד ואיומים.

 2.        על-פי כתב האישום הסיעו המשיבים (ביחד עם אחר) ביום 31.1.06 בשעות הערב את המתלונן מירושלים לחברון, בניגוד לרצונו, כשבמהלך הנסיעה אחזו בו, כיסו את ראשו בחולצה והיכו אותו. בחברון הכניסו את המתלונן למבנה, היכו אותו ולאחר מכן כיסו את ראשו והכניסוהו שוב אל הרכב בניגוד לרצונו. המשיב 1 לקח מן המתלונן בכוח טלפון נייד וכרטיס אשראי והמשיב 2 איים כי ישפוך עליו בנזין. לאחר מכן לקחו את המתלונן למגרש מכוניות בחברון ושם שבו להכותו. המשיב 1 כיבה סיגריות על גופו של המתלונן וגרם לו לשתי כוויות. המתלונן נשאל מה עשה לאחותו של המשיב 2. המשיב 2 איים על המתלונן כי המשיב 1 יגרום לו כוויה באמצעות סכין חמה ומרוב פחדו אמר המתלונן שיאמר כל מה שירצו והודה בקשר עם אחותו של המשיב 2. המשיבים המשיכו להכותו עד שהעבירוהו לשירותים סמוכים שם כלאו אותו במשך הלילה. למתלונן נגרמו המטומות בפנים ובאגן, נפיחות ואודם ברגליים וכוויות בפנים ובצוואר.

ביום 30.3.06 בבוקר ברחוב סולטאן סולימאן בירושלים תקפו המשיבים 1 ו- 2 ביחד עם אחרים את המתלונן. המשיב 2 היכה את המתלונן בראשו באמצעות צינור ולאחר שנפל על הריצפה היכו אותו המשיבים ואחרים עד שנגרמו לו חתכים בראשו ובפניו וכוויות בדרגה 1 ו- 2 בפניו ובידו. המתלונן נזקק לתפרים בפנים ובקרקפת.

3.         אין עוררין על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים, אם כי ב"כ המשיבים כופר בשימוש בצינור בארוע השני וטוען להגזמה בתיאוריו של המתלונן, שגם המשטרה לא האמינה לכל דבריו (ראו פרוטוקול והחלטה מיום 6.4.06).

4.         המעשים הרעים שביצעו המשיבים לכאורה, מעידים מיניה וביה על מסוכנותם. התכנון, הביצוע בחבורה, האלימות, האכזריות, משך זמן הביצוע, ושאר הנסיבות כמתואר, מבססים עילת מעצר של מסוכנות. בעקבות האירוע הראשון נעצר המשיב 1 ביום 2.2.06 ושוחרר ל'מעצר בית' מלא ביום 15.2.06 תוך שנאסר עליו ליצור קשר עם המתלונן. המשיב 2 אותר רק ביום 12.3.06, לאחר שלא התייצב במשטרה למרות שאביו הבטיח לאתרו. יתכן שלגביו מתקיימת גם עילת מעצר בשל חשש להימלטות מאימת הדין. הגם שהמשיבים נחקרו במשטרה בעקבות האירוע הראשון, שבו לכאורה המשיבים לתקוף ולפצוע את המתלונן באירוע השני בנסיבות מחמירות. ללמדנו, כי המסוכנות הנשקפת מן השניים הינה ממשית.

5.         על-פי שורת הדין ראויים שני המשיבים למעצר עד תום ההליכים, וראוי המתלונן לילך ברחובה של עיר בשקט ובשלווה בלא שתהיה עליו אימתם של השניים.

עם זאת, החלטתי לנקוט באמת מידה שלפנים משורת הדין בהתחשב במחלת הסכרת הקשה אשר ממנה סובל המשיב 1; בהיותו קטין; בהיות המשיב 2 תלמיד כיתה י"ב; בשים לב לכך שלשניים משפחות חיוביות ותומכות; על מנת להרחיק את השניים מן האקלים העברייני שבבית המעצר; וכדי לאפשר להם להמשיך בלימודיהם. 

כ- 30 ימי המעצר שחוו השניים עד עתה נתנו בהם  את אותותיהם, ויש במעצר משום אפקט מרתיע. הסכם 'סולחה' שנעשה, מפחית גם הוא מחשש המסוכנות.

מתסקירי שירות המבחן למדתי לדעת על הרקע האישי והמשפחתי של השניים. קצינות המבחן התרשמו מהוריהם של השניים כי הללו מגלים אחריות, דאגה ואכפתיות, ומקפידים על חינוך ילדיהם ועל סיפוק צרכיהם. בני המשפחה התייצבו לדיונים בבית המשפט ודומני כי כובד האחריות המוטל על כתפיהם ברור להם וכי הם מסוגלים למלאכת הפיקוח. דומני, כי ניתן להשיג את תכלית המעצר, להפיג את המסוכנות במידה המניחה את הדעת, ביחד עם המשך לימודיהם של המשיבים והחזקתם בביתם בפיקוח הוריהם, מבלי שייחשפו לסכנות ולמועקות שבבית המעצר.

6.         על יסוד האמור לעיל החלטתי כי המשיבים ייעצרו עד תום ההליכים, אך ניתן יהיה לשחררם מן המעצר - בפני קצין משטרה - בתנאי שחרור כדלקמן:

(א)    'מעצר בית' מלא, איש איש בבית הוריו, המשיב 1 ברובע המוסלמי ברחוב אל סעדייה 7 והמשיב השני ברחוב אל קדיסיה 3.

(ב)    המשיב 1 רשאי יהיה לצאת מבית הוריו לצורך לימודים, וזאת רק בימים ראשון, שלישי, רביעי, חמישי ושבת בין השעות 17:00 - 21:30 (לשם לימודיו במכללה בוואדי אלג'וז); וכן בימים 11.5.06, 22.5.06, 8.6.06, 15.6.06, 22.6.06, ו- 26.6.06 (לשם בחינות בבית הספר רנה קאסן בגבעת התחמושת). כמו כן, אם ייווצר צורך רפואי, רשאי יהיה המשיב 1 לצאת מן הבית לבדיקה רפואית. כל יציאה מן הבית תעשה בליווי צמוד של אחד ההורים ביציאה ובחזרה.

המשיב 2 רשאי יהיה לצאת מבית הוריו לצורך לימודים בבי"ס אלראשדיה,  בימים שני עד חמישי בשעות 08:00-15:00. כל יציאה מן הבית תעשה בליווי צמוד של אחד ההורים ביציאה ובחזרה.

(ג)      כל אחד מן המשיבים יפקיד סך של 5,000 ש"ח בקופת בית המשפט, יחתום על התחייבות עצמית בסך של 10,000 ש"ח ושני  הוריו יחתמו על ערבות צד ג' באותו סכום.

העמדתי את ההורים על חובתם להודיע באופן מיידי למשטרה אם יפרו המשיבים תנאי מתנאי השחרור; הבהרתי למשיבים כי אם יפרו תנאי מתנאי השחרור הם צפויים להעצר לאלתר בבית המעצר עד תום ההליכים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לשירות המבחן.               

ניתנה היום, ב' באייר תשס"ו (30 באפריל 2006), במעמד הצדדים.